חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ביהמ"ש הורה לבן 70 לבצע בדיקת רקמות לבקשת בן 40 הטוען כי הוא בנו

תאריך פרסום : 24/07/2011 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
13114-09-09
20/07/2011
בפני השופט:
ה מירז

- נגד -
התובע:
ע.מ
עו"ד עמוס צדיקה
הנתבע:
1. א.ר.מ.
2. מדינת ישראל - משרד הפנים

עו"ד משה גבע
פסק-דין חלקי

1.         "מיהו אבי ומה מוצאי" - דורש התובע לדעת מזה שנים.

התובע שהינו בגיר, הגיש תביעה לפס"ד הצהרתי לפיו יוצהר כי הנתבע הינו אביו. כמו כן עתר התובע לחייב את הנתבע בביצוע בדיקת רקמות לצורך קביעת אבהותו. התובע הינו מעל ל-40 שנה ואילו הנתבע מעל ל-70 שנה. הנתבע מבקש לדחות את התביעה ומסרב לבצע את בדיקת הרקמות לאור גילאי הצדדים.

נשאלת השאלה האם בירור זהות של אב יפה היא לכל גיל?

פתח דבר

2.         יש לציין כי זהו גלגולה השלישי של התביעה לאבהות.

א.         תחילתה בתביעה שהוגשה בשנת 1969 ע"י אם התובע למזונות ולאבהות בבית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 12/69 נגד הנתבע. בתביעה זו הגיעו הצדדים ביום 9.6.69 להסכם פשרה, לפיו הנתבע ישלם לתובעת סך של 8,000 ל"י לסילוק כל התביעות, מבלי להודות בכל טענה של התובעת לעניין האבהות והתביעה תדחה.

ב.         תובענה חדשה הוגשה על ידי התובע לאחר כ-30 שנה ביום 27.6.99 בתמ"ש 23150/99, להצהרת אבהות הנתבע. תביעה זו נידונה בפני כבוד השופטת פרידמן ולאחר מכן הועברה לדיון בפני. בתביעה זו נשמעו חלק מהראיות אך לבסוף נמחקה התביעה בפסק-דין מיום 14.3.07, עקב מחדלי התובע, כמצוין בפסק הדין.

ג.          ביום 21.1.09 הגיש התובע בקשה "להחייאת" התביעה שנמחקה ובהחלטה שניתנה ביום 16.2.09 הותר לו להגיש תובענה חדשה, בכפוף להפקדת סכום להבטחת הוצאות הנתבע. כמו כן, הוחלט כי ניתן להתבסס על העדויות שנשמעו בהליך הקודם בתמ"ש 23150/99.

ביום 14.9.09 הוגשה התביעה הנוכחית, בתמ"ש 13114-09-09 בה עותר התובע לפס"ד הצהרתי לעניין אבהות הנתבע עליו ומבקש להורות על ביצוע בדיקת רקמות לצורך בירור שאלת האבהות.

טענות התובע

3.         התובע יליד 25.5.1968, טוען כי נולד לאם רווקה כבת 20 שלטענתו נאנסה ע"י הנתבע. האם שהייתה לוקה בנפשה הגישה תלונה למשטרה. לטענתו, הנתבע הכחיש כי אנס את האם אך הודה בקיום יחסי מין עמה. לימים הוגשה כאמור, תביעת האם למזונות ולאבהות בבית המשפט המחוזי בשנת 1969 שהסתיימה בהסכם הפשרה מיום 9.6.69 שקיבל תוקף פס"ד.

4.         לטענת התובע, כל חייו עומדים בצל היותו בן לאם לא נשואה, שלא הייתה כשירה לגדלו עקב ליקוי נפשי וללא ידיעה מוחלטת לעניין אביו מולידו. לטענתו כל שנותיו (מעל ל-40 שנה) תר התובע אחר זהותו ואחר שורשיו. התובע נדד בין משפחות אומנה ומשפחת דודו. התובע נישא ואף התגרש מאשתו ונותר עם שני ילדיו הקטינים המצויים במשמורתו. לטענתו לימים נודע לו כי הנתבע הינו אביו.

5.         לטענתו, לשם הכרעה בתביעה קיים צורך מהותי בבדיקת רקמות שתקבע סופית באם הנתבע הינו אביו ובדיקה זו לא נערכה, לאור התנגדות הנתבע, ללא כל טעם משפטי לסירוב. לטענתו בית המשפט חזר והמליץ לנתבע בכל הערכאות לבצע את בדיקת הרקמות אך הנתבע עמד בסירובו.

6.         בהתאם לתיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי התשס"א-2000, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לבצע בדיקת רקמות ונתון לו שיקול דעת מוחלט לקבוע כי סירובו של הנתבע - משמעותו כי ביהמ"ש רשאי להסיק מכך על אבהותו. לפיכך מבקש לכפות על הנתבע ביצוע הבדיקה.

7.         לטענתו, מתוך מכלול הראיות שהוצגו לבית-המשפט עולה קיומם של יחסי מין בין הנתבע לאמו של התובע, בסמוך למועד הורתו המספיקים על מנת לכפות על הנתבע ביצוע בדיקת רקמות. התובע מפנה לראיות הבאות:

לתלונה במשטרה שהוגשה ע"י האם ביום 22.10.67 (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית של הנתבע מיום 14.1.03). להצהרת האם בביה"ד הרבני מיום 4.11.91 (נספח ב' לתצהיר התובע מיום 10.12.02). לכתב ההגנה מטעם הנתבע בתמ"ש 23150/99 בו מודה הנתבע בקיום יחסי מין מרצון (עמ' 4 לכתב ההגנה). להסכם בבית המשפט המחוזי לפיו התחייב הנתבע לשלם סך של 8,000 ל"י עבור מזונותיו (החלטת בימ"ש מיום 9.6.69 שצורף כנספח "א" לכתב הגנה של הנתבע מיום 8.12.99). לעדויות העדים: הגב' ג. מ. מיום 29.1.03, לפיה ביקש ממנה הנתבע לשכנע את אם התובע לעשות הפלה ומוכן היה לשאת בהוצאות (עמ' 12-9 לפרוטוקול הדיון) וכן עדות העד ח. מ. (עמ' 17 שורה 28-25 לפרוטוקול).

8.         לטענתו, סירובו המתמשך של הנתבע לביצוע בדיקת הרקמות בצירוף הראיות שהוצגו מעיד כי הנתבע יודע בוודאות כי התובע הינו בנו.

9.         התובע מעלה את הקשיים אותם חווה בשל העדר דמות אב בחייו. קשיים של זהות, קשיים נפשיים, קשיים בהשגת עבודה ובמתן הסברים לילדיו לעניין זהותו ושורשיו. זכותו לדעת מי הוא אביו מולידו, זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המוכרת בפסיקה. המדובר בזכות חוקתית שיש להגן עליה.

10.         כיום לאור התיקון בחוק מידע גנטי סעיף 28ו' לחוק, בית המשפט רשאי לכפות על עריכת הבדיקה גם בלא הסכמת הנבדק, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף המתקיימים בעניינו ולפיכך יש לכפות על הנתבע ביצוע בדיקה גנטית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ